פילוסופיה ופסיכואנליזה
ההשקה בין פילוסופיה לפסיכואנליזה מאפשרת מבט על על העבודה הטיפולית. במובנים רבים הפילוסופיה היא בת בית בשדה הטיפולי. כל מטפל ומטופל הופכים עם ההכרות בינהם לפילוסופים העוסקים בתורת ההכרה ושאלת המשמעות ובאופן שבו אנו מתיחסים לזולת. המאמרים המופיעים כאן עוסקים בהגותם של ניטשה לוינס וביון ובמשמעות שאפשר להסיק מתוך הקריאה בהם לגבי המעשה הטיפולי. שניהם הופיעו ב"שיחות".
-
המוות כפעולה – ראיון עם רני לוי עבור בלוג "בסופו של דבר"
את הראיון עם רני קיימתי בשבוע השלישי לפריצתה של הקורונה לחיינו. ישבנו בנמל תל אביב השומם עד ששוטר הגיע והעיף אותנו משם בחביבות, את ההמשך כבר עשינו בביתו הסמוך. זהו יותר אוסף של מחשבות ורעיונות ללא סדר או אירגון, תשובה לשאלות כלליות בנושא המוות והחיים איתו. מוות עבורי, זה בעיקר, אני חושב, הדיאלוג איתו סביב […]
-
ביון וניטשה: יצירה עצמית בטיפול הפסיכואנליטי
במאמר זה ברצוני להצטרף לממשיכי דרכו של ביון ולתאר כיצד אפשר להמשיג את תיאוריית החשיבה של ביון כתיאוריה של יצירה-עצמית. מהו האדם? מה בנו הוא אנחנו? הגוף, הנפש או אולי הזיכרון שלנו את עצמנו? ניתן לומר באופן פשטני שרעיון היצירה העצמית טוען כי האדם הוא מה שהוא עושה מעצמו(3,4,5). בהמשך אבהיר בעזרת ניטשה וביון את הכוונה שבכך ואציג את החומרים שמהם ביון מציע כי העצמי נוצר ומורכב. כמו-כן, אנסה לבדוק אלו חלקים ביצירה-עצמית זו נתפסים באופן מודע ואיזה אינם נגישים לתודעה, ואבחן כיצד הטיפול והתהליך הטיפולי מעודדים ומאפשרים אופן של יצירה-עצמית.
-
על האתיקה של המפגש הטיפולי
במאמר זה מוצגת השאלה מה אתי בפעולה הטיפולית. לאחר תיאור הביקורת של לוינס על הפילוסופיה המערבית ומתוכה על הפסיכואנליזה, מוצגת תפיסתו האתית של לוינס. בעזרת דיון במושגיו של לוינס: האינסוף, האחריות, הכנסת-האורחים, הסרת הבעלות ושל וילפרד ביון: ה – O, K-link, ההכלה וכן העצה למטפל להאזין למטופל ללא זכרון וללא תשוקה מוגדרת הפעולה הטיפולית כפעולה אתית. במאמר זה מארחים שני שדות–שיח, הפילוסופי והפסיכואנליטי, זה את זה.
התפרסם בגליון שיחות, נובמבר 2009