רני לוי
רני לוי
עובד סוציאלי מטפל, פסיכותרפיסט ומנחה קבוצות מוסמך

נמשיך בשבוע הבא

אוסף מאמרים בנושא הטיפול הנפשי שהתפרסמו באתר nrg במדור בשם זה.
כל נושא הטיפול הנפשי מעלה סוגיות מיוחדות ועמומות בדרך כלל לגבי טיב הקשר הטיפולי, גבולותיו וכן נושאים שונים הקשורים למסגרת הטיפול. במאמרים קצרים אלו נסיתי להבהיר מספר נושאים בצורה פשוטה אך לא פשטנית כך שכל מטופל יוכל להבין דבר אחד או שניים לגבי התנהלויות כאלו ואחרות בתוך הטיפול.

  • פגישה ראשונה – על תחילת הטיפול הנפשי

    אנחנו חיים בחברה מטופלת. כולם טופלו, מטופלים, או רוצים להיות מטופלים בדרך כזאת או אחרת. אנחנו קונים שירותים, כל מיני שירותים. חלק מהשירותים שאנחנו רוכשים הם טיפולים נפשיים. אני רואה מול העיניים גדודים של מטפלים ומטפלות מסוגים שונים קוגניטיביים, התנהגותיים, קצרי טווח, ארוכי טווח, ממוקדים יותר או פחות, פרוידיאנים, לאקאניאנים, יונגיאנים, זה שהציל את חייה האומללים של החברה הכי טובה שלכם, זה שחזר עכשיו מחו"ל ולמד שם המון, זה שאימא שלכם מצאה לכם, שזה כבר אומר עליכם משהו…

  • אמפתיה בטיפול נפשי

    אמפתיה היא היכולת לזהות את מצבו הרגשי של האחר ולהזדהות איתו. מדובר ביכולת שמתפתחת מהינקות, והתנהגות אמפטית מופיעה בדרך כלל כתגובה למצוקה אצל הזולת. מקור המילה אמפתיה הוא יווני ופרושה "לסבול עם".

  • תשלום בטיפול נפשי

    ברשימה זאת אנסה לגעת בכמה מנקודות הקשורות לתשלום על טיפול נפשי. בארץ נתן למצוא טיפול נפשי מסובסד דרך קופות החולים, המרפאות לבריאות הנפש, או לפעמים דרך מקום העבודה וחברות הביטוח. לצד זה נמצא הטיפול הפרטי. רב המטפלים/ות נמצאים/אות גם במסגרות הציבוריות וגם במסגרת הפרטית. מצד אחד קשה להתפרנס רק מהמסגרת הציבורית עקב השכר הנמוך ומצד שני די בודד לעבוד כל הזמן רק בקליניקה בלי מטפלים נוספים להתחלק אתם בנטל. מניסיוני מטפלים/ות טובים ושאינם טובים נמצאים הן במסגרת הפרטית והן בציבורית.

  • אורך הטיפול הנפשי

    לרוב, אדם מגיע לטיפול נפשי כי הוא רוצה לשים קץ למצב שגורם לו סבל וכאב. אבל כמה זמן לוקח לעשות שינוי? אורך הטיפול קשור לסוג השינוי שהמטופל רוצה לעבור, ולסוג הכאב הנפשי שהוא מעוניין לצמצם או למנוע. יש שינויים שקל יותר לעבור ואנשים שקל להם להשתנות ויש כאלה שבדיוק להפך (וכמובן שחלק מהשינויים פשוט אינם אפשריים).

  • שתיקה בטיפול נפשי

    מטפלים לא ממש שותקים, אבל לא כל מה שהם אומרים מקבל משמעות ונשאר בזיכרון של המטופל. מטופל, לאחר שנתיים של טיפול אינטסיבי אמר לי: "אני לא זוכר שום אמירה שלך מכל השנה הראשונה, אתה ישבת בשקט מכונס בתוך עצמך, לא אומר כלום בעוד אני קורע את עצמי כאן מולך. איך יכולת לא להגיד לי כלום כל הזמן הזה? אני יודע שעזרת לי. איך זה שלא אמרת כלום עזר לי ? משהו שם עזר לי ואני לא יודע מה". כמה מוזר, אני דווקא הייתי עסוק המון בכמה שאני לא מפנה לו מספיק מקום, מפרש, אקטיבי מידי, נוכח ומתייחס לדבריו.

  • גבולות בטיפול נפשי

    אם המטרה היא לעזור לאדם להכיר את עצמו, אז אנו מניחים שיש משהו באדם שאינו מוכר. אנו מניחים גבול בין המוכר והלא מוכר. איך נעזור לאדם להעביר דברים, רעיונות, תשוקות, חרדות, משאלות מהלא – מוכר אל המוכר ? נאמר לו לומר ככל העולה על רוחו, במילים אחרות, להניח בצד ככל האפשר את הצנזור הפנימי, את הגבול, השומר עלינו מפני הלא – מוכר. זאת בדיוק הייתה ההוראה של פרויד למטופליו.

  • על כלל האנונימיות בטיפול נפשי

    כלל האנונימיות בטיפול נפשי אומר שעל המטפל להשתדל להשאיר ככל הניתן את עצמו, את עולמו הפרטי ואת חייו מחוץ לקשר הטיפולי עם מטופליו. המטפל אינו חושף את עצמו בפני המטופל, כולל פרטים ביוגרפיים על חייו, ניסיונו האישי, בעיותיו או דעותיו.

  • על כלל ההינזרות בטיפול הנפשי

    את כלל ההינזרות ממגע ניסח פרויד, כבר בתחילת דרכו כהוגה הפסיכואנליזה. הכלל פותח על ידיו בהדרגה; בהתחלה הוא אסר על מטופלות לחבקו ולנשקו כהכרת תודה על שסייע להן. לאחר מכן הפסיק, למרות היותו רופא, לבדוק את האזורים הכואבים אצלן.

  • נייטרליות בטיפול נפשי

    המשמעות של הנייטרליות בטיפול הנפשי היא שהמטפל משתדל לא לתת עצות למטופל, לא לחוות דעה ולשמור על עמדה שאינה מעורבת בקבלת ההחלטות של המטופל. כלל זה הוא אחד משלושת הכללים הבסיסיים שניסח פרויד לטיפול הנפשי.

  • סוף הטיפול

    הנה טענה שכיחה מאוד: לטיפול הנפשי אין סוף. תמיד אפשר לשבת ולברר ולדבר, תמיד יהיו כל מיני עניינים על הפרק, תמיד טוב שיש משהו שמכיר ומקשיב ועוזר. אז איך יודעים מתי ובכלל, למה לסיים את הטיפול?